Details

Autor(en) / Beteiligte

• Mobada, Abd Al Hleem
• מובדא, עבד אל חלים

Titel

בחינת השלכות השקיית מטעי הזית במי קולחים על הקרקע, העץ והשמן באזור המזרח התיכון

Ort / Verlag

ProQuest Dissertations & Theses

Erscheinungsjahr

2014

Link zum Volltext

• ProQuest

Quelle

ProQuest Dissertations & Theses A&I

Beschreibungen/Notizen

• הזית )europaea Olea )הוא עץ ירוק-עד המהווה אחד הגידולים המרכזיים באגן הים התיכון מזה אלפי שנים. נכון להיום, יש יותר מ-31 מיליון דונם זיתים לייצור שמן בעולם, רובם ממוקמים באגן הים התיכון. גידול הזית נמצא במגמת עלייה בשל הצריכה הגוברת של שמן הזית, וזאת בעיקר עקב העלייה במודעות לערכו התזונתי והגסטרונומי של השמן. הצריכה הגוברת לשמן הזית מחייבת עליה ביצור השמן. מטרה זו מושגת על ידי הגדלת היקף השטחים ועל ידי התפתחות גידולי זית מושקה- בתנאי שלחין שבו היבול הממוצע גדול פי 4 מאשר בבעל, אך בשל המחסור במים שפירים באזור המזרח התיכון, יש צורך להשתמש במים באיכות נמוכה- מים מליחים ומי קולחים.מי הקולחים המשמשים להשקיה מאופיינים בדרך כלל ברמת מליחות גבוהה, ריכוזים משמעותיים ולא אחידים של חומרי ההזנה לצמח ומזהמים סביבתיים. המרכיבים השונים האלה, בנוסף לתכולה גבוהה של חיידקים פתוגנים, יכולים להיות בעלי השפעה מועילה או מזיקה על הגידול, התוצרת, הקרקע, ומקורות המים והסביבה. מטרת המחקר הנוכחי היא בחינת ההשפעה של ההשקיה במי קולחים על הפיזיולוגיה של עץ הזית, על מאפייני הקרקע הפיסיקליים והכימיים ועל הרכב השמן ואיכותו. המחקר הוא משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. לטובת המחקר נבחרו חלקות בשלושה אתרים- בכל אחד תנאי המחקר שונים: זני זית, סוג הקרקע, ואיכות הקולחים. לרשות המחקר עמד מכשור משוכלל לצורך בדיקת תכונות הקרקע, המים, השמן ותיפקוד העץ. ברשות הפלסטינית בחנו את השפעת הטיפול של השקיה במי קולחים מול טיפול בעל )ללא השקיה( על עצי נבאלי מוחסן; בירדן נעשו אותם טיפולים )ובאותו זן( בנוסף להשקיה במים שפירים; בישראל נבחנו השפעת הטיפול של ההשקיה במי קולחים לעומת השקיה במים שפירים על עצי ברנע ולצ'ינוהמחקר החל בשנת 2002 ונמשך עד 2012 .העבודה הנוכחית עושה אינטגרציה של נתונים שנצברו לאורך שנות המחקר, והיא באה לנתח את ההשלכות של ההשקיה במי הקולחים על הקרקע ,על עצי הזית והשמן בראייה כוללת והשוואתית בין שלושת אתרי המחקר, על בסיס הנתונים שנצברו.השערות המחקר התבססו על עמידות עץ הזית למליחות, מחד ויכולתו של העץ לנצל את המינראלים שיסופקו ע"י מי הקולחים מאידך, ולכן ההשערות היו )א( לא תהיינה השלכות שליליות של ההשקיה במי הקולחים על הגדילה של העץ, )ב( העץ יוכל לקבל חלק משמעותי ממנת הזנה מהמינרלים בקולחים, ו- )ג( איכות השמן המתקבלת לא תושפע לרעה מהשימוש בקולחים, וזאת בידיעה שיתכן שריכוז המלחים בפרופיל הקרקע יעלה בהשפעת ההשקיה במי הקולחים, אך השטיפה של הגשמים אמורה לצמצם את הפגיעה הזאת . במחקר בוצעו הבדיקות הבאות: אפיון ההרכב של מי ההשקיה )מי קולחים ומים שפירים(. בדיקות בדיקות(. SAR ,ESP ,Na ,K ,Ca ,Cl ,Mg ,NO3 ,P ,Organic matter ,EC ,pH( בקרקע מינראלים מינראלים בעלים ) N ,B ,Na ,Ca ,K ,P ,Cl .(בדיקות צימוח וגדילה של העצים ע"י מדידת היקף הגזע, מדידת משקל הפרי. מדידות שמן: כמות השמן, תכולת השמן, הרכב השמן )תכולת פוליפ-נולים, חומצות שומן, וערך הפרוקסיד( ובדיקות אורגאנולפטיות של השמן )מרירות, חריפות, ופירותיות (.תוצאות המחקר מצביעות על הבדלים משמעותיים באיכות מי הקולחים יחסית למים השפירים בשלושת אתרי המחקר, כאשר תכולת המלחים והנוטריינטים גבוהה בצורה משמעותית במי הקולחים. עובדה זו גרמה לעליה מובהקת של ריכוז המלחים והנוטריינטים בפרופיל הקרקע המושקית, דבר שהוביל לעליה במוליכות החשמלית והנתרן הספוח לערכים גבוהים יחסית המסכנים את יציבות מבנה הקרקע. פעילות השורשים וצריכת המים של העץ גרמה להתרכזות המינראלים בעומק 30-20 ס"מ בחודשי הקיץ. אחרי תקופת החורף הממושכת נשטפו המלחים לעומק הקרקע דבר שעלול לסכן את איכות מי התהום; למרות זאת, התקבלו מגמות של עלייה בערכי המלחים בקרקע עם הזמן. עצי הברנע גילו סבילות למלחים ויכולת לצמצם את קליטת המלחים בעץ, לעומת עצי הלצ'ינו אשר קלטו כמויות גדולות יותר של מלחים מהקרקע. האנליזה של העלים לא הראתה עליה מובהקת בריכוז המלחים והנוטריינטים בשל ההשקיה בקולחים, דבר שהתבטא בגדילה וצימוח סטנדרטים בכל הטיפולים. תוצאות אלו יכולות להעיד על ניצול יעיל של העץ את הנוטריינטים מהקולחים.