Details

Autor(en) / Beteiligte

• סעדה, נביל
• Sa'ada, Nabil

Titel

ההקשר החברתי-פסיכולוגי-חינוכי של 'הכוונה עצמית ללמידה': (מבחן המתבגרים הערבים הלומדים בישראל)

Ort / Verlag

ProQuest Dissertations & Theses

Erscheinungsjahr

2007

Quelle

ProQuest Dissertations & Theses A&I

Beschreibungen/Notizen

• המטרה הכללית של המחקר היא לבחון את מערכת הקשרים בין משתני הקונטקסט החברתי­ פסיכולוגי­חינוכי לבין מוטיבציה ללימודים והתפקוד החינוכי בקרב מתבגרים ערבים לומדים בישראל; וכן, להציע ולבחון מודל אמפירי של ניתוח נתיבים המתאר את תרומתם המשותפת של משתני קונטקסטואליים לגבי הכוונה עצמית ללמידה (Learning SelfRegulated.המושג הכוונה עצמית זוכה לתשומת לב רבה הן בספרות התיאורטית והן בספרות המחקר. עניינה של הכוונה עצמית ללמידה הוא ביכולת ליזום למידה ולהפעיל תהליכי חשיבה באופן מודע. לומר האופן בו מקבלים לומדים על עצמם את האחריות על למידתם בכל שלביה­ בחירת פעילות למידה, תכנון, ביצוע .(Pintrich 8c De Groot, 1990) והערכההרציונאל המנחה את מטרות העבודה, את שאלותיה ואת השערותיה מתבסס על מחקרים הדנים בסביבה החברתית­תרבותית של מתבגרים והקשר למוטיבציה ללימודים. הרקע למחקר היה ניסיון לבדוק האם בקבוצות מיעוט אתניות שונות מתפתחים דפוסים ייחודיים של התנהגות לימודית בקרב מתבגרים? והאם קונטקסט חברתי נתון מביא להשפעה מיוחדת מעבר ליכולת האישית של המתבגר הלומדלהנחת יסוד של המחקר גורסת כי הפונקציה החברתית­אמוציונאלית מהווה מדד חשוב בחיי מתבגרים לומדים בהיותה מסבירה את ציפיותיהם לתמיכה אשר מתפקידה להניע בקרבם משאבים קוגניטיביים ואמוציונאליים, תוך מתן מענה על צורך בהערכה ויצירת קשרים משדרים אכפתיות, בטחון ואמון גורם מהווה, זו מעין תמיכה). Dubow, Tisak, Causey, Hryshko, 8c Reid, 1991; Thoits, 1985) הסתגלותי תורם להתפתחות ומזין תפוקות חינוכיות ולימודיות ( 8c, Herron, Dornbusch Herman .(Herting, 1997מחקרים רואים בגורמים חברתיים­תרבותיים תורמים ראשוניים לעיצוב 'דימויו העצמי' של המתבגר הלומד המוגדר כייצוג תחושת רווחה רגשית קשורה להתמודדויות מוצלחות עם משימות התפתחותיות (1997, Deike 8c, Vicary, Deihl .)לומר, 'דימוי עצמי' נתפס, בתקופת ההתבגרות, גם כגורם וגם כתוצאה ,י מושפע ומשפיע על תגובותיו של היחיד במפגשו עם מגוון סיטואציות והתנסויות ( ,Taylor 2002, Hill cf, <Babcock, Wooten .(אולם, בקבוצות מיעוט, דימוי עצמי נתפס גם כהערכת היחיד את Muldoon 8c Trew, 2000; Carlson, Uppal, 8c Cprosser, 2000; ) האתנית בקבוצה חברותו 2001, Nekuee cf <Verkuyten (וגם כקנה מידה של הערכת מקובלות חברתית והתנסויות רגשיות.רוב המחקרים שהתייחסו ובחנו את האספקטים של מוטיבציה אקדמית וחברתית ותרומתם של אותם אספקטים להסברת הישגים בהקשר של מיעוטים (8c, Santillo, Sperduto, Quirk, Kieth, Kieth Killings, 1998; Wentzel 8c Wigfield, 1998; Azaiza 8c Ben­Ari, 1997; Roeser, Eccles, 8c בקבוצות כי הראו) Sameroff, 1998; Mashamer 8c Gruber, 1998; Okagaki 8c French, 1998 אתניות מסוימות מתפתחים דפוסים שונים של תמיכה בלימודים; וכי הרגשת­שייכות משמשת לעירור עניין ורצון של סטודנטים לקחת חלק ולהשתתף בפעילויות לימודיות (2003, Skinner 8c Furrer.( במיוחד בעלי הגדרה עצמית קולקטיביסטית נוטים לחשוב על עצמם במונחים רלטיביסטים לקבוצה .(Urdan Sc Giancarlo, 2001) האתניתלאור ממצאים עיקריים אלה, העבודה הנוכחית יוצאת מנקודת הצורך לבחון וללבן את הקשרים בין מערכת משתני הקונטקסט החברתי­פסיכולוגי­חינוכי לבין הכוונה עצמית ללמידה ותפקוד חינוכי בקרב מתבגרים ערבים לומדים בישראל.המחקר התמקד בשלוש שאלות עיקריות: (א) האם משתני "הקונטקסט החברתי­פסיכולוגי­חינוכי כפי שהם נתפסים ומדווחים על ידי מתבגרים ערבים לומדים מהווים "מטרימים" להכוונה עצמית ללמידה? (ב) האם תמיכה חברתית­אמוציונאלית, כפי שהיא נתפסת ומתוארת על ידי המתבגרים, תורמת לעיצוב דימויו העצמי (אקדמי ורגשי) ומשפיעה על הסתגלותו החינוכית של המתבגר הלומד? ו­(ג) האם אופן ההתייחסות להערכה נתפס כמוטיב המשפיע על עיצוב האוריינטציה המוטיבציונית ללימודים?קבוצת המחקר כללה 312 מתבגרים (133 בנים, 179 בנות) שהם תלמידי כיתה ט' (גיל 15­14 (בבתי ספר מקיפים בסקטור הערבי בצפון הארץ, ביניהם 145 מוסלמים, 111 נוצרים, 56 דרוזים. רוב הנחקרים היו ממשפחות של מעמד בינוני (0/170 מהאבות לא עובדים, 7SV0 עובדים במשרה מלאה, 0/650 בעלי השכלה תיכונית, 0/700 מהאמהות לא עובדות, 0/690 מהאמהות בעלות השכלה תיכונית).