Details

Autor(en) / Beteiligte

• לב, אשרת ששוני-בר
• Lev, Oshrat Sassoni- Bar

Titel

"אגדות אקדמיות": הבנית הידע הדיסציפלינרי בחקר תקשורת ההמונים בישראל

Ort / Verlag

ProQuest Dissertations & Theses

Erscheinungsjahr

2015

Quelle

ProQuest Dissertations & Theses A&I

Beschreibungen/Notizen

• המחקר הנוכחי בוחן את קאנון הידע בדיסציפלינת מחקר תקשורת ההמונים בישראל, מרכובי מקורותיו ודרכי העברתו מדור חוקרים אחד לדור חדש של חוקריס, לאור גישות תלאורטיות העוסקות. בזיכרון קולקטיבי ובסוציולוגיה של המדע וחידע. המחקר מצטרף לנוף הידע העוסק במחקר ההיסטוריה. של תחוס מחקר תקשורת ההמוניס, מתוך פרספקטיבה של אופן הבנית הקאנון ומטרותיו השונות בהקשר. של קהילה מחקרית. כיוס, מוקד המחקרים אודות התמתחות דיסציפלינת התקשורת נמצא בעיקר. בארצות הברית זבאנגליה. לכן עולח הצורך בהפקת היסטוריות של השדה מעבר לצפון אמריקה ואורופה. המערבית (2013 ,23 ₪ 0016 מחקר וה מתמקד בדיסציפלינה הישראאלית, ושואף להוסיף נדכך למחקריהן החלוציים בתחום של. אדני ופירסט (2006; 2013 ,0004.. 8 %4) ולבדוק את קאגון הידע עצמו בתוך הדיסציפלינה בישראל. המחקר מעמיק ורחיב עוד בהיסטוריה של הדיסציפלינה ובמנגנונ השימור שלה. המחקר מציג לראשונה השוואה שיטתית בי סלב בקורס מפתח בתחום של כל החוגיס לתקשורת. במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כולל השוואה היסטורית של סילביי תקופתיים וכן בדיקה של שנתונים. עדכניים. כמו כן, במטרה לזהות את מקורות הקאאן, המחקר בודק מקרי מבחן מתוך המקראות הנלמדות. בישראל ובארצות הברית ומשווה את הקורסיס בישראל לקורסיס דומיס בארצות הברית. בנוסף, הוא. פונח לדורות שוניס של האנשיס העוסקים במלאכת לימוד קורס היסוד ימבוא לתקשורת המוניםי, באמצעות עריכת ראיוות עומק מוּכָים-למחצה עס מרגי הקורס -כולל מרציס ומתרגליס צעיריס ותה שהתחנכו על ברכי הדור החלוץ בתחום.ממצאי המחקר מצבועים על שלוש תמות מרכזיות-- מבנה הקאנון,עיצוב הקאנון והעברת. הקאגון יחדיו תמות אלו מתוות את קאנון הידע בדיסציפלינת התקשורת בישראל, את מקורותיו ואת. דרכי העברתו ושימורו במהלך חמישה העשורים האחרונים. קאנון ידע זה הוא בעל ליבה מרכזית של. מקורות ואשכולות נושאיס, עוד מהיווסדו במכון לקומוניקציח באוניברסיטה העברית בירושלים. מרבית. המקורות תורגמו לעברית והשתמרו חודות למפעל התרגזמים של האוניברסיטה הפתוחה. בחינת המקורות הנפוצים ביותר בקאנון הידע הדיסציפלינרי מצביעה על שורשים של דיסצופלינת. התקעורת בדיסציפלינות מדעי החכרה כמו סוציולוגיה או פסיכולוגיה חברתית. עם זאת, מתוך הראיונות. עולה כי מעצבי הקאנו בישראל הינס בעלי רקע ג בתחוס מדעי הרוח כמו היסטוריה או ספרות, אותר שילנו בהמשך בהוראה ובמחקר. שורשיס נוספים של קאגון הדע הישראלי נעוציס בתהלי. האמריקניוציה שמתרחש בדיסציפלינת התקשורת בישראל מיזמה הראשון. הדיסציפלינה הישראלית. נבנתה למעשה בדמותה של הדיסציפלינה האמריקאית, תוך מיקוד ספציפי בענף מחקר התקשורת כמדעי המנגון העוצמתי ביותר של שימור הקאנון והעברתו הוא תהליך הסוציאליוציה החוק של קחילת. החוקרים ומלמדי התקשורת בישראל. קהילת חוקרי התקשורת בישראל מחווח קהילה טקסטואלית. (:%₪5%,200\), אשר מתלכדת סביב קאנון הידע הדיסציפלינרי שלה. לכן,ניתןלראותה כקהולה פרשנית. שהיא גם ישות חברתית, המשלבת ממדים פסיכולוגיים, תרנותיים וחכרתיים (שם). כאשר חוקר מוניי להשתייך אל הקהילה הזו, הו יקב עליו את הנרטיביס ואת הטקסטים שלה. בתהלוך וה, התרבות. הדיסציפלינרית מהווח את המקור העיקרי לוהות החוכ או המחלקה (1994 ,1084 ₪ זט והחוקריס מחוברתים לתוך גוף של פרקטיקות ומיומנויות הנדרשות למחקר בדיסציפלינה זו ( ,186% 9 הסימורים הרווחים בדיסציפלונה מרכיבים את הידע שעובר מדור חוקרים אחד למשנה, ויוצרים. היסטוריה משותפת ומאחדת. כך,בעת בניית הסילבוס והקורט, המרצים משתמשים בשנל נרטיבים. עיקריים בכדי להעביר את קאנו הידע הדיסציפלינרי: נרטיב היסטורי- כרונולוני רטיב ארבע חטיבות. הקפויטינות יכלת הנרקוכינם הלל משכוטלט באמעעל שנוכונן ולת ומעכלרופת העדקים הוושותפים. ו ו בנוסף, המרציס הותיקיס, המרציס והמתרגליס תופסיס את הקורס "מבוא לתקשורת המוני" כקורס בסיסי ומרכזי, אשר פותח את שער דיסציפלינת התקשורת עבור סטודנטים לתקשורת בתחילת. דרכס האאקדמית. עס זאת, קיימים חבדלוס בלחקן של שלוש קבוצות המרואייניס לקאגון חדע, אשר ג בי קריאה דומיננטית-הגמונית של הקאגון לב קריאה מתדיינת שלו(חול (2003]1993) סוג הקריאה. משתנה בחתאם למעמדס של חברי הקבוצה בדיסציפליה, כאשר חוקרים צעירים יותר מקבלים על עצמם. את מרכיבי והנחות הקאגון,לעומת החוקרים המנוסיס ותר, הנעיס בין הקריאות.