Details

Autor(en) / Beteiligte

• ליבמן, צבי מ. צביקה
• Libman, Zvi Mordechai Zvika

Titel

השפעת המדיניות של מיעוטי-הגירה (פזורות)המקרה של אירופה לנוכח האסלאם הרדיקלי

Ort / Verlag

ProQuest Dissertations & Theses

Erscheinungsjahr

2011

Quelle

ProQuest Dissertations & Theses A&I

Beschreibungen/Notizen

• האם קבוצות של פזורות משפיעות על המדיניות כלפי ארצות מוצאם? לשאלה זו יש תשובות למכביר בספרות. הספרות מצביעה על כך כי פזורות, במיוחד במדינות דמוקרטיות, השפיעו באופן מוגבל על המדיניות, בעיקר בארצות-הברית, זאת באמצעות לובי פוליטי אשר פעל לטובת ארצות מוצאם. מדובר בקבוצות אזרחים מובחנות במוצאם אשר התערו במערכת הפוליטית, החברתית והתרבות של המדינה – הן אמריקניות לכל דבר ועניין ולפיכך הם מנסות להשפיע ואולי אף משפיעות על המדיניות בגלל חוסנן וחוזקן הפוליטי והחברתי ובהיותם חלק מהחברה באמריקה. השאלות הנחקרות במחקר זה אינן מופנות כלל לכיוונן של קבוצות אלו, אלא כלפי קבוצות אשר נוצרו בעיקר בשישים השנים האחרונות באירופה – פזורות המוסלמים, או כפי שאני מכנה אותם 'מיעוטי- 1 הגירה מוסלמים'. אלו הם קבוצות אוכלוסייה שהגיעו למדינות אירופה מסיבות מגוונות שעיקרם הגירת 2 עבודה, פליטות והגירת קבע. קבוצות מיעוטים אלו, כפי שמשתקף בעבודה זו, לא השתלבו בחלקם היטב באוכלוסיות המקומיות, שמרו על זהותם ודתם, על מנהגיהם וכן לא התערו היטב )פוליטית, חברתית וכלכלית( בקרב האוכלוסיות המקומיות. חלקם הגדול של 'מיעוטי-הגירה' אלו נשארו מזוהים עם דתם, תרבותם ומולדתם וכך התרחש גם בקרב בני הדורות הבאים. זאת ועוד, השאלה המופנית כלפי השפעתם של מיעוטי-הגירה מוסלמים באירופה מחריפה בגלל יחסי הגומלין שנבעו בשל עלייתו של האסלאם הרדיקלי והפונדמנטליסטי והשפעותיו על המוסלמים באירופה. באירופה המצב הוא כי ישנם חלקים מקרב מיעוטי-ההגירה המוסלמים המנוכרים ממנה בהיבטים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים. במקביל חלקם מושפע רבות מהנעשה במדינות מוצאם, במיוחד ממגמות האסלאם הפונדמנטליסטי והרדיקלי שיצר ניכור, התנגדות ואף מלחמות וטרור כלפי המערב. המוסלמים באירופה שמרו ברובם על זהותם ואמונתם, הגבירו בחלקם את אהדתם לפונדמנטליזם שבאסלאם, ומיעוטם היו לאוהדים וגם לשותפים לפעילות האסלאם הרדיקלי. לנוכח המצב המתואר הופנו בתחילתה של עבודה זו כמה שאלות המחקר והם: האם 'מיעוטי-הגירה מוסלמים' שדפוסי זהותם שונים מדפוסי זהות הרוב באירופה, עשויים להשפיע על מדיניות החוץ והביטחון של אירופה ומדינותיה כלפי אזור מוצאם קרי המזרח התיכון הגדול? אם כן, באילו תנאים הם משפיעים על המדיניות? באיזה סוג של השפעות מדובר? ומה היה כיוונם? הפאזל התיאורטי במחקר זה מצביע על כך כי מדינות אשר קלטו מהגרים, אשר היו למיעוטי- הגירה בשל שונותם, עומדות בפני בדילמות קשות של זהות והתערות. דילמות אלו מתחזקות ומחריפות כאשר נוספים אליהם איומים שנוצרים במדינות מוצאם של מיעוטי-הגירה. במצב כזה נאלצות המדינות שקלטו מהגרים לנקוט במדיניות מורכבת שמטרתה היא: להפחית מחד גיסא וככל האפשר, את האפשרויות להיווצרותם של אסקלציות הפנימיות הנוצרות מאופיים של מיעוטי-הגירה ומהזדהותם עם ארצות מוצאם; ומאידך, להפחית בדרכים שונות את הסיבות לאותם איומים הנובעים מארצות מוצא המהגרים ואף להילחם בהם. כך נוצרו סוגיות ביטחוניות, תרבותיות, דמוגרפיות ולעיתים אף כלכליות בשל יריבויות אלו, כיוון שהם כוללו איומים משולבים מחריפים מבית ומבחוץ. לפיכך פועלות המדינות שקלטו מהגרים במדיניות פנים, הגירה חוץ וביטחון משולבת ומגוונת, במטרה להפחית איומים אלו. ממצאי המחקר מצביעים כי מדיניותן של מדינות הליבה האירופאיות ושל האיחוד האירופאי כלפי מיעוטי-הגירה מוסלמיים במדיניות ההגירה; במדינות ביטחון הפנים; ובמדיניות החוץ והביטחון כלפי מדינות מוצא המהגרים מעוצבת בשל מאפייניהם של מיעוטי-הגירה מוסלמיים ובגינם של האיומים הרבים מכיוונו של האסלאם הפונדמנטליסטי והרדיקלי כלפי אירופה. נמצא כי המוסלמים באירופה מייצרים איומים פנימיים הנובעים מדפוסי זהותם, מדפוסי התערותם ומגודלם הדמוגרפי וכן כיוון שבתנאים שנוצרו לנוכח עליית האסלאם הפונדמנטליסטי והרדיקלי התגברה זיקתם לארצות מוצאם ואצל חלקם לכיוונו של האסלאם הפונדמנטליסטי ואף הרדיקלי. כך, על-אף כי תופעה זו אינה כוללת את כל בני אוכלוסיה הזו, המונה כמה עשרות מיליוני בני אדם, וניתן להניח כי רובם בוודאי מעוניינים בקיום חייהם הסדירים בשלו