Details

Autor(en) / Beteiligte

• ממן, ענבל
• Maman, Inbal

Titel

מוזיקה שחורה, מחאה ובני נוער בישראל

Ort / Verlag

ProQuest Dissertations & Theses

Erscheinungsjahr

2007

Link zum Volltext

• ProQuest

Quelle

ProQuest Dissertations & Theses A&I

Beschreibungen/Notizen

• עבודה זו מציגה תיעוד אתנוגרפי ייחודי דרך המפגש של בני נוער בישראל עם תרבות המוזיקה השחורה. המיקוד במחקר הוא על הסגנון התרבותי של הנערים , שהריקוד, החיקוי וההערצה של כוכבי ראפ ורגאיי ממלאים בה מקום מרכזי. מאחר שמוזיקה זו מזוהה באופן גלובלי ומקומי כאחד כמוזיקת מחאה, שאלת הכמחקר המרכזית הייתה האם הסגנון של הנערים משקף תת-תרבות נגד של מוזיקה שחורה? ואם כן, למי הם מתנגדים? המחקר מבוסס על עבודת שדה אנתרופולוגית שנערכה בסתיו 2006 במשך כשלושה חודשים וכללה ראיונות עומק ותצפית משתתפת עם נערים שמתגוררים ומתחנכים בפנימייה בצפון הארץ , הנמצאת בלב יישוב מבוסס. בנוסף, ערכתי תצפיות על בני נוער אחרים במהלך ביקור י בשני מועדוני ריקודים ובהופעת אומן של זמר הראפ המפורסם 'פיפטי סנט' שהתקיימה בארץ ביוני 2006. המסגרת התיאורטית היא זו של 'אסכולת בירמינגהאם', שחקרה תת-תרבות של בני נוער וצעירים ממעמד הפועלים בבריטניה מתוך פרספקטיבה מרקסיסטית סטרוקטוראלית, ופיתחה את המושג "תת-תרבות נגד". גישה זו התעניינה בסגנונם האישי והקבוצתי, בלבוש הייחודי, בטעם האסתיטי ובפרקטיקות הלא קונפורמיות שלהם, וכן באופן שבו הם מתמודדים עם התיוג שלהם כבעייתיים. טענתם המרכזית היא שהסגנון של הנערים הוא ביטוי של מחאה שנובע מן המצב המעמדי שלהם ושהתנגדותם מופנית כלפי הממסד ( 18: 2001 , Bannet .(בעקבות אסכולת בירמינגהאם, גם עבודה זו התמקדה במושג "תרבות נגד" ושמה דגש על הסגנון הגופני של הנערים. המושגים המרכזיים המשמשים בניתוח הם : תרבות נגד, מוזיקה שחורה, שחורות, חיקוי וגבריות. ההוויה הנעורית כפי שהיא מתוארת במחקר היא של שוליים ומחאה. הנערים עסקו בהתנהגויות מרדניות שכללו שתיית אלכוהול, עישון, קטטות, סמים, אי קבלת מרות או סמכות, וואנדליזם, התנהגות בעייתית בביה"ס ועוד'. כמו כן הנערים הרבו להאזין למוזיקה שחורה ולצפות בערוץ MTV שמשדר ווידאו קליפים ללא הפסקה. הצפייה בווידאו קליפים אפשרה לנערים לא רק להאזין למוזיקה אלא גם להתבונן ולחקות את הסגנון החיצוני של הזמרים בריקוד, בלבוש, בהליכה ובדיבור. בהוויה זו הנערים יצרו גבריות מחאתית 'שחורה' החושפת סגנון התנהגותי לא קונפורמי יחד עם סגנון אופנתי של 'ראפר'. מאחר ש"שחור" בישראל, כמו בארה"ב, מזוהה עם שוליות חברתית, ניתן לפרש את התנהגותם כחלק מתת-תרבות נגד של נערים המופנית כלפי הממסד, קרי בית- ספר, הפנימייה והסביבה היישובית. תרומת המחקר: מרבית המחקר על נוער בארץ, המעוגן במודל הסוציולוגי-קרימינולוגי מתמקד בסטייה כסימפטום של אי סדר אינדיבידואלי או של בעיות חברתיות כמו אבטלה ועוני. התרומה העיקרית של העבודה הנוכחית טמונה בכך שהיא מתנתקת ממודלים מתייגים אלו. במקום לקחת כמובן מאליו את החיבור בין נוער פריפריה וסטיה, עבודה זו עוסקת בניתוח תרבותי של בני נוער ומאפשרת הצצה לעולמם האסתטי. תצפית משתתפת ב פרקטיקות החיקוי של תרבות המוזיקה השחורה ושיחות עם הנערים על המשמעות שהם יוצקים להתנהגותם מעלה כי הם אכן מאמצים להם תת-תרבות נגד. דרך אימוץ זהות של גבריות מחאתית 'שחורה' והזדהות עם תרבות המוזיקה השחורה הגלובאלית , הם מבטאים התנגדות סימבולית לממסד בית-הספר ולסביבה שבה הוא מתקיים. בשל הזיהוי של בית-הספר כפנימיה אליטיסטית והזיהוי של המושב עם האליטה הישנה של המדינה, התנגדותם מקבלת גוונים מעמדיים ואתניים.